הכל לטובה

גליה ברוך ממולדת: נטורופתייה, תזונה, צמחי מרפא, הומאופתיה, דיקור, אומגה, עיסויים שונים.  0547475959

המלך ועוזרו הנאמן

 

תירגמה מאנגלית: עדנה מימון

 

היה היה מלך שהיה לו עוזר נאמן ומסור. המלך אהב אותו מאוד וסמך עליו בכל דבר. עוזרו של המלך היה גם חברו הכי טוב. לכל מקום שאליו הלך המלך, הוא לקח איתו את חברו הנאמן והמסור.

 

לעוזרו הנאמן של המלך היה מנהג מוזר: על כל דבר שקרה, לא משנה חיובי או שלילי, הוא הגיב במילים: "הכל לטובה!" "הכל לטובה!".

גם כשניצחו בקרבות, וגם כשהפסידו. גם כששודדים תקפו אותם בהרים, כאשר נקלעו לסופה נוראית בלילה.

 

על כל סיטואציה, העוזר הנאמן הגיב במילים: "הכל לטובה!" "הכל לטובה!".

בהתחלה, המלך שם לב למנהגו של עוזרו, אבל לא היה אכפת לו. הוא חשב שעוזרו קצת משוגע.

יום אחד, בעודם במהלך מסע במדבר, במקרה נפל המלך מסוסו.

כאשר עוזרו הנאמן הגיב ב: "הכל לטובה!" "הכל לטובה!", כעס המלך, ונזף בעוזרו על כך שהוא עושה ממנו צחוק.

ביום אחר, החליט המלך לעסוק בתחביבו האהוב ביותר: ציד. הוא לקח איתו את חברו הנאמן והנערץ.

במהלך ההרפתקאה, הגיעו השניים ליער עבות, אשר לא נכבש בידי אף אחד אחר. על מנת להתקדם, היה על העוזר לכרות את הצמחיה העבה בעזרת חרבו, כדי לאפשר למלך להתקדם.
   
                     

באחת מהפעמים שבהן הניף את חרבו, בטעות פגעה החרב באגודל יד ימינו של המלך. כתוצאה מכך, האגודל נכרתה.

עוזרו של המלך התנצל מיידית מכל ליבו, וקרא: "הכל לטובה!" "הכל לטובה!"

זעם המלך על דבריו של עוזרו. הפעם הוא החליט להענישו על הזילזול בו. כאשר הגיעו הביתה, הוא ציווה להכניס לכלא את עוזרו היקר מכל.

עוזר המלך הושלח לכלא לשארית חייו, כדי לחיות חיי אומללות עד סוף ימיו.

עם כניסתו לכלא, חייך ואמר העוזר : "הכל לטובה!" "הכל לטובה!"

בפעם הבאה שהלך המלך לצוד, הוא החליט לא לקחת עמו איש. הוא יצא לדרך לבדו. לפתע, נקרו בדרכו מספר קניבלים. הם תפסו אותו, כפתו אותו ולקחו אותו עימם בחזרה לשבט.

לקניבלים יש מנהג: לפני שהם אוכלים את הקורבן, הם מבקשים מראש השבט לבדוק שהוא נקי וטהור לאכילה.

במהלך הבדיקה, גילה ראש השבט שחסרה לקורבן אצבע. הוא החליט שהקורבן איננו כשר לאכילה, ושלח אותו לחופשי.

לשמחתו של המלך לא היה גבול. הוא רץ ישירות לכלאו של ידידו הנאמן, סיפר לו את הקורות אותו ואמר: הכל לטובה!" הכל לטובה!" בזכותך אני חי! עכשיו אני מבין אותך. חיבק אותו וביקש ממנו לחזור לארמון.

חברו הנאמן חייך והסכים מיד לחזור לארמון ולשמש שוב כעוזרו של המלך.

תהה המלך על רצונו המיידי של עוזרו לחזור ולשרתו, למרות כל מה שהוא עשה לו, ושאל: "אתה באמת מוזר. איך זה שאתה מסכים מיידית לחזור ולהיות איתי, לאחר שהשלכתי אותך לכלא לחיות חיי אומללות כל ימי חייך, אתה לא כועס עלי?"

על כך ענה עוזרו: "כלל וכלל לא, מלכי היקר והאהוב. אני אפילו מודה לך על כך."

מבולבל מהתשובה, שאל המלך: "אבל למה?"

"בגלל שאם לא היית משליך אותי לכלא, הייתי מצטרף אליך למסע הצייד. היו תופסים אותנו. אתה היית משתחרר בגלל האגודל החסרה, ואותי הם היו הורגים, בגלל שחלקי גופי שלמים."

מאז, למלך ולחברו היקר היו הרבה הרפתקאות ביחד. ועל כל הקורה אותם הם הגיבו ב:

"הכל לטובה!" "הכל לטובה!"

שבוע טוב ומבורך לכולם. גליה