עץ 4 העונות
 עץ ארבע העונות 

היו היה בארץ רחוקה מאוד, אדם זקן ולו ארבע בנות.
זקן חכם זה רצה ללמד את בנותיו, שלא לשפוט דברים על פי צורתם החיצונית ועל כן שלח אותן למסע מיוחד.
כל אחת נשלחה בתורה, אל עץ אגס שניצב בארץ רחוקה ונהדרת, שהיתה מפורסמת בעולם כולו באגסיה הטעימים. 
הבת הראשונה יצאה לדרכה בחורף, השניה באביב, השלישית בקיץ והבת הצעירה ביותר יצאה בסתיו. 

כאשר חזרו כולן, כינס אותן אביהם וביקש מהן לתאר את שראו. 
הבת הראשונה אמרה שהעץ היה מכוער, עירום ומעוות.
"לא היו לו בכלל עלים, זה היה מראה ממש מדכא..." אמרה הבכורה. 
הבת השניה אמרה לה בתגובה: "לא, הוא היה מכוסה בניצנים ירוקים ומלא בהבטחה, היתה סביבי הרגשה של התחדשות!" 
הבת השלישית לא הסכימה, היא אמרה שהעץ היה עמוס בפריחה יפהפייה, שריחה היה כה מתוק ושהיה זה המראה החינני ביותר שראתה מימיה. 
הבת האחרונה חלקה על כולן; היא אמרה שהעץ היה עמוס בפרות בשלים, מלא חיים והגשמה.

האב, בראותו שתוכניתו הצליחה הסביר לבנותיו בחיוך שהן צודקות כולן, כיוון שכל אחת מהן ראתה רק עונה אחת בחיי העץ. 
הוא אמר להן: "אינכן יכולות לשפוט עץ, או אדם, רק על פי עונה אחת.
המהות של מי שאתן - וההנאה, השמחה והאהבה הנובעים מהחיים הללו - ניתנים למדידה רק בסוף, כאשר תמו כל העונות.
אם תוותרו בחורף, תחמיצו את הבטחת האביב, את יופי הקיץ, ואת הגשמת הסתיו. 
אל תניחו לכאב של עונה אחת להרוס את שמחת שאר העונות, הכל חולף..."                 שבת שלום!!