סיפור לפסח
אני כישלון, אפס, עבד מודרני.

מהבוקר עד הערב קבור בעבודה,
חוזר הביתה מפורק, אוכל עם אשתי והילדים, 
וכואב לי הלב - כי מגיע להם לגור בארמון ולא בדירה קטנה עם לוזר שכמוני.

בלילות אני חולם שאני עשיר, כמו אמיר, חבר ילדות שלי,
ובבקרים - אני שב ומתעורר בחיי, 
ואין מוצא, אלא אם כן אשדוד בנק, כמו אבא, שנתפס וישב בכלא.

*
"אני בארץ. נפגשים?" אמיר סימס בצהריים, ומצב הרוח שלי השתפר, 
כי אם יש מישהו שיוכל ללמד אותי להתעשר - זה אמיר,
שחי באמריקה ועושה מיליונים לשנה, או שעה, או שנייה.

*
ביקשתי ממנהל המוסך לצאת מוקדם, 
טסתי הביתה,
התרחצתי ברותחים, כדי לקלף את השמן והפיח,
לבשתי בגדים חגיגיים, שאשתי גיהצה עבורי,
אמרתי לילה טוב לילדים, נתתי חיבוק ונשיקה, ונסעתי לתל אביב.

*
אמיר סידר לי חניה במלון שלו, וכשעליתי לבר - בדקתי שוב שהציפורניים נקיות.

"הנה המלך!" אמיר, שכבר היה שיכור, קיבל אותי בחיבוק, ושעון היד שלו, שעולה יותר מהמכונית שלי, שרט את עורפי.

"תביא לנו מהוויסקי הכי טוב שלך," הוא אמר לבר-מן, והתביישתי להזכיר לו - שאני בכלל לא אוהב וויסקי. 

*
"בוא נאכל משהו!!" אמיר הכריז אחרי כמה כוסות, והתנדנדנו מהמלון אל מסעדת שף, שבה ארוחה עולה יותר מהמשכורת החודשית שלי, וכל המנות יותר יפות - מטעימות.

אבל מה אני מבין, מבחינתי, האוכל הטריפוליטאי של אשתי - הכי שווה בעולם. 

*
בזמן שאכלנו אמיר סיפר על הווילה שלו באמריקה, 
על מכונית ספורט שקנה ועל שחקנית מפורסמת ששכב איתה.
 
"אתה חייב לבוא לבקר אצלי," הוא הציע, כמו בכל פעם שנפגשנו. 

"בכיף," עניתי, אבל ידעתי שזה לא יקרה. 
ברגע שיש חופש - אז מבלים עם הילדים, ואין לנו כסף לטוס לאמריקה.

יאללה, שאל אותו כבר: איך נהיים עשירים - הזכרתי לעצמי,
אבל שוב התביישתי לדבר, כי לא רציתי שיחשוב שאני פה בגלל הכסף שלו.

*
אמיר הוא החבר ילדות הכי טוב שלי, 
כבר ביסודי גילו שהוא מחונן, והוא תמיד השתמש במוח המבריק שלו - כדי להתחצפן לכל הילדים.

אבל אף אחד לא נגע בו, כי ידעו שמי שיעז - אני אפרק אותו,
וממני פחדו, כי הייתי גדול ומופרע.

אהבתי להסתובב עם אמיר, כי הוא הראה לי סרטים שלא הכרתי, סיפר בהתלהבות על ספרים שקרא, אף פעם לא התנשא עלי כמו המורות בבית ספר, ולא הזיז  לו שאבא שלי בכלא - כי בכלל לא היה לו אבא.

עד הצבא הסתובבנו יחד - ואז:
הוא עזב ליחידת מחשבים סודית, משם נסע לאמריקה.  
ואני לבסיס תובלה באילת, ומשם... למוסך של דוד שלי.

*
אחרי האוכל אמיר התנדנד לשירותים וחזר משם עם שתי צעירות. 
"הבטחתי להן שחיה לילית בבריכה המחוממת במלון," הוא קרץ לי.

זינקנו בתחתונים למים הלוהטים, 
שחינו, 
שתינו יין, 
והכוכבים הציצו עלינו בקנאה מבעד לתקרה השקופה.

אמיר התנשק עם אחת הבחורות, והשנייה התקרבה אלי בחיוך מזמין.

 מיד הראיתי לה את טבעת הנישואים.

"גברים נשואים הכי חמודים," היא פלרטטה איתי, שיכורה לחלוטין, ואז חטפה סחרחורת.

נשאתי אותה אל מחוץ לבריכה, 
השכבתי אותה על כיסא נוח והבאתי לה כוס מים.

"אתה חמוד," היא ליטפה  אותי.

חייכתי בנימוס והתרחקתי.
לא אגיד שלא עברו לי מחשבות, אבל אין מצב שאבגוד באשתי, שגם ככה התחתנה עם גבר לא ברמה שלה, בלי כסף ועתיד - אז המינימום - זה להישאר נאמן.

מהבריכה עלו קולות והיה לי ברור מה הם עושים, 
אז עצמתי עיניים והתנמנמתי כדי להעביר את השכרות.

*
"הי," הבחורה שהייתה עם אמיר העירה אותי, "משהו רע עובר על חבר שלך."

קמתי במהירות וגיליתי אותו שוכב לצד הבריכה, עירום, שיכור, רועד.

"הכול נגמר," הוא מלמל.
"מה נגמר?"
"אני בחובות, העסק התרסק, אף אחד לא חוזר לי לטלפונים, הזונה שהצעתי לה נישואים - עזבה, והבנק רוצה למכור לי את הבית."

"מצטער, אחי, לא ידעתי. אבל אסור לך להישבר," ניסיתי לעודד אותו, "אתה חזק. מבריק. אתה תצא מזה-" 

"לא. אני גמור..."הוא פרץ בבכי והקיא.

*
אשתי התעוררה כשחזרתי וחיכתה לדיווח. 
היא מתה על חיי העשירים והמפורסמים - ואמיר תמיד מספק חומר משובח.

ספרתי לה הכל וביקשתי שתבוא אחרי לסלון, שם על הספה - ישן אמיר.

"מה הוא עושה פה?"
"הוא חייב לחזור להלחם. ואי אפשר לעשות את זה מבית מלון. הוא חייב בית. ואימא שלו נפטרה לפני שמונה שנים, הוא בן יחיד-"

"אוקי," היא אמרה, "אבל שיוריד את הנעליים מהספה. ומחר הוא יבוא איתנו לסדר פסח אצל ההורים שלי."

*
הוצאתי שמיכה מהארון וכיסיתי את אמיר, שהתעורר והביט בי מבולבל. 

"למה אתה עוזר לי?" הוא שאל.
"מה זאת אומרת?! כי אנחנו חברים."
"אבל למה אתה חבר שלי?!"
"למה אתה חבר שלי?"
"זה קל," הוא חייך, "כי לך יש לך את הלב הכי גדול בעולם, ותמיד אתה נותן ממנו, ולא מבקש כלום בחזרה."

"אז עכשיו אני מבקש!" אזרתי אומץ, "ואני רוצה רוצה לדעת - איך אוכל להיות עשיר?"

"בן אדם," אמיר הביט בי בדמעות, "אתה איש טוב. ישר. יש לך עבודה. בית. חברים שאוהבים אותך. אישה וילדים שמתים עליך. איך אתה לא רואה - שאתה כבר עשיר."

*
בדקתי שהילדים מכוסים טוב ונכנסתי למיטה.

אשתי התכרבלה בי, וכל כך שמחתי שלא התפתיתי לצעירה בבריכה, 
כי אין שום דבר בעולם - שטוב יותר מהחיבוק של אהובתי.

ואז חשבתי שכבר שנים אני עבד של מלא מחשבות רעות על עצמי,  
והחלטתי שבפסח הזה - אני יוצא מהן לחירות.

וכבר למחרת בבוקר... קמתי מהשינה והנה, ברגע אחד - הפכתי לעשיר.    חג חירות שמח!!