תחנת כח
היכן נהיה ביום שאחרי
שלום לכולם
והיום שאחרי הוא היום בו נצטרך להביט בעיניים
של עצמנו כשנביט במראה
של חברינו שכנינו ותושבי היישוב כולו
מודע לזה לגמרי שיהיו כאלו שממש לא תהיה להם בעיה עם זה
אבל כרגע, בשעה זו של הלילה אני מתהפך על משכבי
לא מצליח להרדם
מרוב מחשבות שרצות לי בראש
מה חושבים לעצמם אותם חברים שממש אבל ממש לא סופרים את התושבים החיים פה איתנו
אותם הזמנו הנה לבנות את ביתם, להנות מסביבה ירוקה ובריאה
להיות שותפים בחיי קהילה חמה ומיוחדת
האם באמת שווה המחיר?
זה מה שיציל אותנו מקריסה כלכלית?
ומה על אותה קריסה חברתית?
לא, הם לא קומץ מתלהם שנושף מחרף ומגדף
הם אנשים ומשפחות שחרדים על ביתם
אשכרה ככה, בלי מליצות ובלי התיפיפות
והיום, אחרי אסיפת חברי אגודה שהיתה אמורה להכריע
ולא הכריע
שוב נזרקים ומיטלטלים בחוסר ידיעה מה הולך לקרות
והמחשבות קשות, והכעס גדול, 
זה הרגע בו יש לעצור, לספור עד עשר
ואז ללכת לקלפי ולהצביע נגד
נגד אותה הרפתקאה שתהרוס ותחריב עלינו את ביתנו
נכון, לא נביא זעם אני, הבתים לא ממש יהרסו
אבל בהחלט יש מצב שרחובותינו יתמלא באנשים קודרים וכעוסים
התכנסויותנו החגיגיות כבר לא תהיינה כשהיו
וגם פה ושם יתווספו מגרשים של בתים נטושים
יכול לשבת כאן ולהוסיף ולכתוב עוד ועוד
האצבעות רצות על המקלדת ומסרבות לעצור
שלא יפחידו אתכם, 
השמש תעלה ותזרח גם אם תצביעו נגד הקמת האתר הנגוע כאן על אדמתנו
לדעתי היא תזרח ותאיר ותעיר
ואחרי כן יש מה לעשות,יש להנהיג את היישוב, לא רק לקבל החלטות
אפשר לשתף, להתייעץ, אנשים חכמים ואינטליגנטים חיים ביננו
שיאיר עלינו כבר בוקר חדש  לימים טובים יותר
ותודה למי שקרא והגיע עד הלום
רפי מאס
חבר באגודה כבר כארבעים וחמש שנה
ועד היום זה ממש מקום להתגאות בו
מאוד מקווה שגם מחר.

רפי מאס